אם הייתי צריך להקביל עסקים לספורט כלשהו, לאיזה ספורט הייתי מקביל אותו?

לאיזה ספורט משחק העסקים הכי דומה?

מצד אחד, עסקים הם כמו מרתון. הם דורשים סבלנות, התמדה ויכולת להמשיך גם כשלא רואים תוצאות מיד. מצד שני, הם גם כמו ספרינט. יש רגעים שבהם צריך לפעול מהר, לקבל החלטות בזמן קצר ולהגיב לפני שההזדמנות חולפת.

עסקים הם כמו שחמט, משום שכל החלטה משפיעה על כמה מהלכים קדימה, והיכולת לחשוב אסטרטגית היא זו שמבדילה בין תגובה רגעית לבין בניית הצלחה לאורך זמן.

הם גם כמו ספורט קבוצתי, כי אף אחד לא מנצח לבד. הצלחה עסקית דורשת עבודת צוות, חלוקת תפקידים ותוכנית משחק שבה כל אחד יודע בדיוק מה האחריות שלו.

במובנים רבים, עסקים דומים גם לכדורגל. אי אפשר לשלוט בכל מה שקורה על המגרש, אבל אפשר להתמקם נכון, ליצור הזדמנויות ולנצל אותן כשהן מגיעות כשבכל רגע נתון אנחנו חייבים לזכור איפה השער/מטרה.

משחקי העסקים הם הם כמו משחק כדורסל, משחק שמורכב מעשרות ומאות החלטות קטנות ומהירות, וכל איבוד ריכוז עלול לשנות את התוצאה.

לפעמים עסקים מרגישים כמו טניס, שבו בסופו של דבר האחריות היא אישית, ואי אפשר להסתתר מאחורי הקבוצה.

ברגעים אחרים משחקי העסקים מזכירים זירת אגרוף, משום שלא משנה כמה נתכנן, לפעמים נחטוף מכה. ההצלחה לא נקבעת לפי השאלה האם נפלנו, אלא לפי המהירות שבה אנחנו קמים וממשיכים.

עסקים הם כמו משחק של פוקר. אנחנו לא יכולים לבחור איזה קלפים אנחנו מקבלים, אבל אפשר לבחור איך לשחק איתם.

עסקים הם גם כמו טיפוס על הר: ככל שמטפסים גבוה יותר, הנוף הופך מרשים יותר, אבל גם הנפילה עלולה לכאוב יותר. מהגובה אפשר לראות למרחוק אינספור הרים אחרים – כל ההזדמנויות, הרעיונות והכיוונים שבחרנו לוותר עליהם כדי להתמקד במסלול שלנו.

לרגעים, ההרים האחרים נראים קלים ומפתים יותר, אבל הדרך היחידה להגיע לפסגה היא להמשיך לטפס על ההר שבחרנו, מבלי להסתנוור ממה שנראה טוב יותר מרחוק, כי מי שמחליף הר בכל פעם שהוא רואה פסגה אחרת נשאר תמיד בתחילת הדרך.

ובסופו של דבר, עסקים הם גם כמו משחק אסטרטגיה בזמן אמת. בזמן שאנחנו בונים תוכניות, השוק משתנה, הלקוחות משתנים, המתחרים ממשיכים לפעול, וכל הזמן צריך ללמוד, להסתגל ולחשב מסלול מחדש.

משחק העסקים הוא משחק שאין בו חוקים ברורים מראש. אף אחד לא מוסר לנו בתחילת הדרך ספר הוראות שמסביר בדיוק מה לעשות, מה יעבוד ואיך מנצחים. השוק משתנה, הלקוחות מגיבים אחרת, ומה שעובד לעסק אחד לא בהכרח יעבוד לאחר.

לכן, חלק מהמשחק הוא לא רק לשחק, אלא לגלות תוך כדי תנועה מהם החוקים: לנסות, לטעות, ללמוד, לזהות דפוסים ולהבין אילו פעולות מובילות לתוצאות. בעסקים, מי שמחכה להבין את כל החוקים לפני שהוא מתחיל נשאר מחוץ למשחק; מי שפועל, בוחן ומסתגל, לומד בהדרגה איך המשחק עובד ואיך אפשר לנצח בו.

בכל ענף ספורט נדרש אוסף מסוים של תכונות שמתאים לאופי המשחק: רץ מרתון צריך סיבולת, אצן צריך מהירות, שחקן שחמט צריך חשיבה אסטרטגית, מתאגרף צריך חוסן, ושחקן קבוצתי צריך תקשורת ושיתוף פעולה.

בעסקים, לעומת זאת, אי אפשר להסתפק ביכולת אחת או בסוג אחד של אופי. משחק העסקים דורש מאיתנו לשלב את התכונות של כל המשחקים יחד: להתמיד כמו רץ מרתון, לפעול מהר כמו אצן, לחשוב קדימה כמו שחקן שחמט, להתאושש כמו מתאגרף, להסתגל כמו לוחם ולעבוד עם אחרים כמו קבוצה.

זו הסיבה שעסקים הם אולי המשחק המורכב מכולם, אך המספק ביותר — כי כדי להצליח בו, צריך ללמוד להיות שחקן של כל המשחקים.

עסקים אינם משחק אחד. הם המשחק שמאגד בתוכו את כל המשחקים. ולכן, ככל שנלמד יותר מיומנויות, נפתח יותר יכולות ונדע לשלב ביניהן, כך נגדיל את הסיכוי שלנו לנצח במשחק העסקי.